יום רביעי, 7 בנובמבר 2012

סערה אינסופית


רעש אין סופי 
אוטוסטראדת מיידע    
הכול מתערבב ללא שליטה
די !
רוצה מנוחה, הפוגה, רק לשנייה
אך המוח
חושב, מדלג עובר מרעיון למחשבה
מתחושה לדעה לא עוצר לשנייה
מנסה לבלום קצת להאט
אך הקטר מהקרונות מזמן התנתק
והפה לא מפסיק לפלוט ולמלמל
תחושת אין אונים וחוסר שליטה
איבוד כיוון, דרך ומטרה
איך עוצרים את הסערה?



יום ראשון, 28 באוקטובר 2012

אבא טועה אבא עושה


לילות רבים ללא שינה, המחשבות לא מניחות  לי, שאלות רצות בלופ אינסופי 
מה נכון לעשות? היכן טעיתי? מה לא עשיתי? כיצד לפעול? למי לפנות 
שוב לא התאפקתי, שוב לא הצלחתי  ..... כנראה איני אבא מספיק טוב 

להרבה הורים מבינינו עולות מידי פעם שאלות ותהיות על תפקודם וטעויותיהם,
אך כאבא עם   adhd לילדים עם adhd הכל הרבה יותר מוקצן, החרדות, התהיות החששות וגם השמחות. 
לאורך השנים עברתי תהפוכות וסערות לא מעטות ,
בתחילה חוסר הידיעה שגרמה  לחרדה עצומה בלבול ואי ידיעה מה הדרך הנכונה. אז נכנסו למסע מפרך של אבחונים וחוות דעת של מומחים שבדרך כלל היו הפוכים ולא ברורים.
הרבה בלבול וחוסר וודאות היה שם וזה היה מייאש ואז....

ברגע אחד קבלתי החלטה להוביל את המסע לשאול ולהתייעץ אך לקבל את ההחלטות כפי שאני מבין וחושב.

פעמים טעיתי, פעמים צדקתי אך בעיקר פעלתי ולא התייאשתי.
בחרתי להתמקד במה שעובד ומצליח, לשנות תוך כדי תנועה להיות עם היד על הדופק ובעיקר לשתף פעולה עם הסביבה הקרובה.

בחרתי לשים את ילדיי במרכז לפעול מתוך הצרכים שלהם גם במחיר של לוותר על אמונותיי ורצונותיי, הכול ברגישות אך בנחישות. להציב יעדים מותאמים ולהמשיך לפסגה הבאה.
מזמן הבנתי שלא אהיה אב השנה, פעמים טועה, לא מצליח להתאפק, שוכח את החוקים ולפעמים שובר את הכלים.

אך בכל זאת לזכותי אזקוף את העובדה שלרגע לא איבדתי את האמונה שהמצב יכול להשתנות שאפשר שיהיה אחרת שנוכל לצאת לחיק הטבע מבלי לחשוש, שיהיה אפשרי לצאת לעבודה מבלי לקבל שיחה מהמורה,שנגמור עם המטפלים והמורים וילדיי יצליחו כפי שהם יכולים.

וכיום אחרי לא מעט שנים אפשר להימתח לאחור ולחוש סיפוק ונחת.
נכון המסע לא מסתיים, עוד נכונו אתגרים חדשים, כישלונות והצלחות.
לכולכם שם הנמצאים בתחנות שונות במסע כולי תפילה שתמצאו את הכוח והאומץ לעשות, להוביל, לטעות ולשנות אך בעיקר להאמין ! 



יום ראשון, 14 באוקטובר 2012

כיצד הופכים לימונים ללימונדה



גם אתם עייפים מלשמוע עד כמה זה קשה לחיות עם הפרעת קשב וריכוז, הגעתם למקום הנכון!

איני מתכוון להמעיט בהשלכות של הפרעת קשב וריכוז על חיינו, אבל אפשר ובעיני חובה לנסות להתייחס למצב מנקודת מבט אחרת, חיובית יותר,אני מודה שלי זה מאוד עוזר. ברור לי שהפרעת קשב לא ניתנת לריפוי, ולכן יש לי אפשרות להיגרר אחריה או לחלופין להשתמש בה בצורה יעילה, תורמת, ומעצימה.

אתם בטח שואלים הכיצד?

אז הנה מספר דוגמאות ללימונים שהחיים סיפקו לי ואיך אני מכין מהם לימונדה טעימה:

הסחת ייתר

לאורך השנים ניסיתי בדרכים שונות ומשונות להלחם בהסחת הדעת שלי אולם בשנים האחרונות, למדתי לקבל ולהעריך אתה. המוסחות לקחה אותי למקומות מדהימים שלא הייתי חולם להגיע אליהם אם הייתי חושב בצורה מובנת ומאורגנת. בזכות המוסחות פגשתי אנשים מדהימים והעליתי רעיונות ופתרונות שלכאורה נראו לא קשורים ובדיעבד התבררו כמעולים ומועילים. בגלל המוסחת וחוסר תשומת הלב תוך כדי נסיעה הגעתי לאזורים שלא ידעתי על קיומם ובטח לא תכנתי להגיע אליהם, הם בסוף אלו שעשו לי את כל הטיול.

חשיבה מחוץ לקופסה

כמעט ולא עובר יום שאיני מפתיע את עצמי ושואל "מאיפה הגיע הפתרון הזה? איך חיברתי את הדברים בצורה שכזו? " נכון שקשה לשחזר או ללמד כיצד אני חושב אבל אין ספק שזה עוזר, מפרה ומקדם. התשובה היחידה שמצאתי לשאלה שלי "איך חשבת על זה?" היא הפרעת הקש והריכוז. לצערי לעתים מערכת החינוך מדכאת את היכולת הזו ומתעקשת על חשיבה מקובעת והמסר "אסור לצאת מהקווים"!

יצירתיות

פעמים רבות אני שומע שאני יצירתי, איני חושב שיצירתיות היא "תכונה" ייחודית של הפרעת קשב וריכוז, אני מאמין שכל אחד יצרתי בדרכו. אבל כנראה שהשילוב שבין הסימפטומים של הפרעת הקשב והתכונות של הסחת דעת, חשיבה מחוץ לקופסא ולפעמים התמקדות יתר מעצימים את היצירתיות ונותנים לה מימד אחר

מיקוד ייתר

הפרדוקס הגדול הלא פתור והחביב עלי זה מצד אחד חוסר היכולת שלי להתמקד לאורך זמן במשהו, מול עודף היכולת שלי להתמקד בדבר מסוים שמעניין אותי. פה אני מגלה יכולות לא מוסברות. אני מאוד אוהב את הזמן שבו אני צולל פנימה לתוך נושא שמעניין אותי וחופר בתוכו, זה יכול להמשך שעות וזו ברכה.

התאוששות מהירה וגיוס כוחות

לאורך שנים רבות (בעיקר בתקופת ילדותי ונעורי) כתוצאה מחוסר אבחנה וטיפול הסתובבתי בתחושה של חוסר ערך עצמי, לפעמים בדיכאון, באכזבה מעצמי ובעיקר בושה. חלק מהשינוי והיציאה ממצב זה הייתה הידיעה "שיש שם למחלה" למדתי וקראתי כל כמעט כל מה שנכתב בנושא, חקרתי, נעזרתי באנשי מקצוע כל זה הפך אותי למודע ואפשר לי להתמודד עם הבושה, לספר על מה שעברתי (עם כל הקושי) ולתת כוח לאחרים שאפשר גם אחרת. איני מזלזל בלימודיים פורמליים, הם חשובים והכרחיים(סיימתי תואר שני בחינוך מיוחד). אולם ההתנסות האישית וההתמודדות היומיומית נותנת לי כוח ממקום אחר עמוק יותר, להושיט יד לאחרים הנמצאים במצב זה בדרכים שונות. בעיקר להבין ולקבל שאתם לא לבד! שיש בכם את הכוחות לעשות שינויים משמעותיים בחייכם.

היפראקטיביות מנטלית

אתם בטח מכירים את צמד המילים "משמעם לי". לאורך השנים שאלתי את עצמי למה טענה זו חוזרת פעמים רבות אצל אנשים עם הפרעות קשב וריכוז. מתוך היכרותי כיצד מוחי פועל הבנתי שאני צריך גירויים חדשים על מנת להשאיר את מוחי "ער". תדמיינו מה קורה בכיתה שבה לומדים קבוצת ילדים והנושא מאוד מעניין אבל אחרי ההסבר הראשון אני רוצה להתקדם הלאה אולם לפעמים למורה יש צורך לחזור ולהסביר שוב. במצבים אלו אני נכנס למצב של "שעמום" וחוסר עניין ומוחי נודד למקומות אחרים. כשהבנתי זאת בלימודיי האוניברסיטה הייתי משתדל לזהות מתי השעמום עומד לפרוץ ואז..פונה לעסוק במשהו אחר עד שהמרצה היה ממשיך הלאה.

אני מציאותי ויודע שהדרך לא קלה. יהיה לנו כישלונות, זהו תהליך טבעי של החיים, לעתים קרובות לנו המתמודדים עם הפרעת קשב וריכוז יש לא מעט כישלונות ואכזבה.
אבל, אני מאמין ומשוכנע שאסור לוותר, אסור לתת לכישלונות למשוך אותנו למטה. כל יום מחדש אני מנסה להפוך את החסרונות ליתרונות, ללמוד מהכישלונות ולהשתדל לא לחזור עליהם. בעיקר אני מנסה לא לשפוט את עצמי בחומרה יתרה ולא לאבד את האמונה והתקווה.
חשוב שיהיה מישהו אחד להישען עליו. זה יכול להיות בן/ בת זוג, חבר, איש מקצוע, קבוצת תמיכה, מישהו שאתם סומכים עליו ועוד.
אל תשכחו את היתרונות שיש בתוככם. השתמשו בלימונים שהחיים נתנו לכם ואני מבטיח, הלימונדה שלכם תצא מתוקה וטעימה!



   

                                                                                                     www.mindri.co.il | shemer@mindri.co.il | 0584450000 


יום חמישי, 11 באוקטובר 2012

די, אין צורך לתקן אותי


אבא ואימא אנא הקשיבו והפנימו! 

כל הזמן אתם רוצים לשנות ולתקן אותי
זה התחיל במטפלת ההיא שרצתה שאצייר כי בגן הייתי מסתחרר
ואז החלטתם שאני זקוק למשהו אחר
לקחתם אותי לרופא המוזר שדפק על הברך ועל השולחן
וביקש ממני לעמוד..ללכת .... שאל שאלות לא ברורות 
ובסוף אמר שחייבים תרופות 

בבית הספר פנו ואמרו שאני לא מספיק טוב בכיתה
ואז הוחלט שגם לזה צריך עזרה 
פתאום הופיעה המורה שהייתה מאוד נחמדה אך בנינו לא יותר מידי מועילה
ובגלל הבלגן בבית עם האחים היינו חייבים
ללכת כולם ללמוד איך מתנהגים
ובין לבין קיבלתי הדרכה כיצד לעשות חברים בכיתה
ועוד..ועוד..התעייפתי מכל המומחים

אבא יקר שלי בכנות, תודה אך די!

אני אוהב אותי ואותה, כן אותה! את מי שאתם מכנים הפרעה
לא רוצה שתשנו, תרחמו, וחס וחלילה תתקנו
כל מה שאני צריך שתאפשרו לי
לפעול בדרכי להיות מי שאני.

תודו שבהרבה רגעים אתם מתפלאים
איך אני יודע דברים, מאיפה הרעיונות 
והפתרונות היצירתיים
איזו שפה, והבנה.. "מאין כל זה?" אתם שואלים בתהייה
אז כדאי שתדעו שזו היא הקרוייה "הפרעה" 
היא עושה את העבודה, עוזרת לי לחשוב בצורה שונה
להבין מהר, לפתור בצורה שונה
ואז מה אם יצאתי מהשורה
ופתרתי לא כפי שהמורה לימדה
מה!? התשובה לא נכונה?

אז יאללה בבקשה קבלו אותה למשפחה




                                                                                       www.mindri.co.il | shemer@mindri.co.il | 0584450000 


    

יום שלישי, 9 באוקטובר 2012

ברוך אתה מחזיר השגרה


הבוקר התחיל בשאלה אבא היום הולכים לבית הספר? התמהמהתי בתשובתי... ואמרתי לא! שוב היש של השמחה פרץ  מגרונם ... נודה שבאמת אני מבין אותם.
אבל..זה  יותר מידי, כל הבית על גלגלים כולם עולים על העצבים האחד של השני ואם להודות אני חסר אונים.
הבוקר יש תקווה! לכל דבר טוב יש סיום וזה יקרה בעוד פחות מעשרים וארבע שעות
אך עכשיו מתחילה העבודה האמתית להחזיר את כולם לשגרה זו משימה לא פשוטה! ומי כמונו מאותגרי הקשב יודעים ...
אז את הבוקר התחלנו בלבכות את סיום החופשה, בדקנו מתי החופשה הבאה ואז עברנו לבדוק מה קורה עם השגרה.. 
התחלנו ברענון  של חוקי השגרה הן בבית והן בכיתה
בדקנו את כל מה שלא נעשה, נשכח וסתם לא בא.
וידאנו שכל מה שנצטרך למחר קיים במקום ולא התפזר ונעלם.
דאגנו שהמערכת למחר כבר מוכנה ולא מחכים לדקה האחרונה
שלא תהיה טעות וחוסר הבנה, הם אלו שעשינו ואנו רק את הבקרה (כן למזלנו עברנו דרך ארוכה...)
ועכשיו יש עוד מס שעות של חגיגה ..... ברוך אתה מחזיר השגרה 

יום חמישי, 4 באוקטובר 2012

הורי רק רציתי שתדעו.. / שמר ארזי

אבא ואימא יקרים רציתי שתדעו מה אני מרגיש ומה עובר עלי

אתחיל ואודה שאני מבין אתכם. איני מקל עליכם את החיים 
אני עושה דברים מוזרים ולא מקובלים
גורם לכם לדאגה ופעמים לבושה
אתם כל הזמן דואגים ומודאגים
מכל טלפון מהמורה מתרגשים
לא מפסיקים לעשות בשבילי ובעבורי וגם במקומי 
אימא ואבא על כל זה ויותר אני מודה לכם!!

אבל....

אימא ואבא יקרים, אותי אתם לרגעים מטריפים 
חוזרים שוב ושוב על אותן שאלות ואותם איומים
לא מרפים וממני אתם מצפים להסברים מתוחכמים
כל פעם מחדש אתם מכנסים מפגש חירום
שוב אותן בקשות, במילים אחרות 
הורים יקרים סליחה אך אתם אותי מעייפים

אימא ואבא אהובים
להזכירם (וכפי שאתם חוזרים וטוענים) איני כסיל ולא איוול 
לכן פשוט תחליטו לוותר, אין צורך לחזור ולשאול
מדוע ולמה? ומה יהיה? ואם ...אז? 
פשוט מיותר ומתיש ולא עוזר לאיש
תזכרו שאיני עושה זאת בכוונת תחילה, איני מתעורר עם השאיפה
לגרום לכם לאכזבה וחימה.   

אמא ואבא, תפסתם אותי ברגע של חולשה
אז אגלה לכם סוד..איני עשוי מחמאה 
גם כשאני בוכה ומיילל ואת ליבכם שובר 
זה החלק בי שלא מוכן לוותר 
אז אל תתרגשו ולי אל תוותרו 

הורי האהובים, בקשה אחרונה לי אליכם
אל תדאגו כל כך
אהיה בסדר כך או כך
תמשיכו להאמין בי 
להיות שם בעבורי
והאמינו בי.




                                                                                                         www.mindri.co.il | shemer@mindri.co.il | 0584450000 



יום ראשון, 23 בספטמבר 2012

סליחה ומחילה/ שמר ארזי

זה הזמן לסליחה ומחילה 
אקצר את התהליך: אני סולח מוחל ...אך לא שוכח :-)

אני מוחל לכולם על הכל 
למורה שלא ידעה על קיומי
לנערה שהתביישה לצאת איתי 
לאבא ואמא שלפעמים התביישו בי 
לחברי שלעיתים נשבר להם ממני 
למפקד בצבא, למקום העבודה, למנהל הבנק ולכל מי שנשכח 
סלחתי ... מחלתי ...ויתרתי . 

השנה אני בעיקר עסוק בלסלוח ולמחול לעצמי 
על כל מה שרציתי ולא עשיתי
על מה שאמרתי ולא באמת התכוונתי
שעל גופי לא שמרתי ובו פגעתי 
על ששפטתי ואת ה-יש לא ראיתי 
על כל זאת ועוד לעצמי אני סולח, כבר מתחיל לשכוח ולמצוא מנוח. 
ומתפלל להשכיל ואת השגיאות לא להכפיל
ללמוד את עצמי לאהוב ולקבל
ואז גם אתכם אוכל לחבק קרוב ללב



                                                                                       www.mindri.co.il | shemer@mindri.co.il | 0584450000 


יום שלישי, 18 בספטמבר 2012

השנה אוהב את עצמי

השנה אוהב את עצמי 

אני מכריז בזאת שלקראת השנה החדשה קיבלתי החלטה
השנה אוהב את עצמי ויהי מה !

גם כשלא אתאפק ובאמצע השיעור על המורה אתפרץ
כשלא אצליח להבין את השאלה וכולם יחשבו שאין לי תקנה
גם כששוב את הספר אאבד ולכיתה אגיע ורוב אזמן ארחף
כשלא אזכור מה היו השיעורים והיכן הפתק להורים
גם כשלא תצליחו לראות ואפילו בקטנה במה היית טוב ואפילו לשנייה
גם... וגם.... וגם.....
השנה אוהב את עצמי ויהי מה



                                                                                       www.mindri.co.il | shemer@mindri.co.il | 0584450000



יום שבת, 15 בספטמבר 2012

ברכה בנימה אישית/ שמר ארזי



הייתה שנה ייחודית ומסחררת (אפילו להיפר שכמוני)
אחרי שבע שנים של ניסיון ו"טיפולי פוריות" התגשם החלום ו- Mindri באה לעולם
התינוק יצא לעולם אך הוא עדין כגוזל זקוק להרבה תשומת לב אהבה והרבה אמונה.

לאורך השנה, התינוק פעמים חלה ובכה ופעמים חייך ללא הפסקה
להורים לא הייתה זו שנה קלה. הרבה הרהורים וחוסר הסכמה שלרוב 
נגמרו בחיבוק אהבה ובאמונה שזו הדרך הנכונה.

שנה זו שהגיעה לקיצה הייתה סוערת ורצופה בתחושות ייאוש ושמחה
לקראת השנה הבאה נצטרך הרבה יותר אוויר לנשימה

מתוך האמונה והדבקות במטרה הנעלה אני בטוח שנגיע למטרה 
שנוכל לתת תקווה חדשה להרבה יותר הזקוקים לה

שנסייע במיטב הכוחות והאמונה שגם אתה תוכל להגיע למטרה
לכם, לכולכם המתמודדים יום יום עם הקשב הבלתי הנשלט, אנו לכם כפתרון מושג

ברכותיי לכל שותפיי העושים במלאכה הקשה
שאותי ואתי נמצאים באותה סירה שפעמים היא בעין הסערה.

לכולנו ולי אאחל לשנת קשב נשלט לפרקים ארוכים יותר



                                                                              www.mindri.co.il | shemer@mindri.co.il | 0584450000


                                                                                                                             
                                      

יום שישי, 14 בספטמבר 2012

ארוחת חג כמה קל זה יכול להיות


יש עוד יומיים לחגיגה הגדולה ואני כבר נכנס למצב של כוננות ספיגה
האמת שאני די מזדהה עם ילדיי ... למי יש כוח ועצבים לשבת כל כך הרבה זמן ופעמים (במקרה הטוב 2 ארוחות ערב ו 2 צהרים) ?
נכון, כולם שמחים לפגוש את דודה שוש ואין כמו המרק של סבתא רחל ושלא לדבר על הקינוח של אדל.
אך לך תסביר להם כמה קשה זה לחכות עד שכולם סביב השולחן יתיישבו 
ועד שסבא את הברכות יסיים ודודה עליזה על הבדיחה השנתית לא תוותר
עד כמה קשה את הרעש להכיל וכמה לי בא לעוף משם כמו טיל...

השנה החלטתי לשנות גישה, קבענו ביננו נקודות יציאה וכניסה 
מותר לכם להגיע כשהארוחה מתחילה, לסיים ולחזור לברכה
אם צריכים לצאת לשאוף אוויר ולהירגע מסתכלים על אבא ואקבל זאת בהבנה.
וכשממש מותשים ורוצים לגמרי לפרוש לחדרים לוחשים בשקט לאבא....
אם הוא בכלל בסביבה, אם הוא לא לגמרי התאדה וברח גם הוא לפינה חשוכה.

וקצת יותר ברצינות, 

·      חשוב להגדיר את הציפיות, לאפשר יציאות
·     להבין שאי אפשר לצפות לשקט ורגיעה לאורך כל הארוחה
·       שמותר ורצוי לאפשר רגעי התאווררות גם בחצר.
·     גם אם יש מריבה קטנה זה לא בהכרח בכוונה
     ·      חשוב לדבר לפני ותוך כדי לנסות ולזהות את הקטסטרופה המגיעה רגע לפני

והעיקר בוא נהנה ונשמח כי תמיד יש עוד ארוחה למחרת...




יום חמישי, 13 בספטמבר 2012

תפילת מאותגרי הקשב לשנה החדשה

שנה הבא פחות אומר 
"לא עכשיו, אחר כך ,יותר  מאוחר" 

בשנה הבאה אחשוב לפני.. 
אעשה לאט ואנסה להקשיב לכל אחד 

בשנה הבאה 
לא אדחה למחר את שאפשר לעשות עכשיו 

בשנה הבא
יהיה הרבה יותר כן מלאו 

בשנה הבא, אמא יותר תחייך ותהיה גאה
ואבא לא ייאלץ להעיר כל שעה

בשנה הבאה
אהיה יותר סובלני לעצמי ולך 

שהשנה הבאה תהיה יותר קשובה 
ולא יזיק אם קצת יותר רגועה ובעיקר שמחה

שנה טובה תשע"ג


                                                                                       www.mindri.co.il | shemer@mindri.co.il | 0584450000

יום שבת, 8 בספטמבר 2012

בני רציתי שתדע

בני רציתי שתדע,
ישנם רגעים שהכל נראה אבוד
הדרך נראית חסומה 
ואנו אובדי עצות מגששים באפלה 

ישנם רגעים שאתה על כל מייתרי העצבים פורט כגיטריסט להקת רוק ללא רחמים,
עד שאחרון המייתרים עומד להתנתק 

ישנם רגעים שאני כמעט מוותר, לשמים מביט ומתפלל שהיום יגמר 

אך בני היקר מפז, כל זה כאין וכאפס לעומת רגעי החסד שבהם אתה מתגלה 
ברוב הדרך ומפיק מרגליות מחרצובות לשונך
רגעי הקסם שווים כל שנייה של ההתמודדות הלא פשוטה.

בני, בך אני גאה מלבי שלוחות משפטי החיזוק והאמונה
ברור שאתה תצליח בדרכך  
לא משנה עד כמה הדרך לא סלולה, אתה תמצא את השביל לפסגה 

אל תטה אוזניך למבקשים להרפות את ידך 
אתה יכול להם

בני האהוב בכל עת ובעיקר ברגעי הקושי וחוסר האונים, תזכור
אנחנו פה בשבילך לעולמים
עומדים לצידך ולפעמים נגדך אך תמיד בשבילך והכי בעולם מאמינים בכך 





יום חמישי, 30 באוגוסט 2012

מורתי היקרה


כשאני צועד במסדרון ונתקל בארון והכול נופל ונשבר
זה לא במכוון למרות שזה קרה גם בעבר.
כשאני יושב ליד גיל ולו כל דבר מפיל מבלי שאני בכלל מרגיש
כשצילי עם העט משחקת ואני לא יכול לרגע לשבת בשקט
כשאת מנסה בשיעור להסביר ואני פתאום פורץ בצחוק אדיר 
כשבהפסקה תמיד אני נפצע
זה לא בגלל שאני רע!
כשאני קם ממשכבי, איני מתכנן את יומך להחריב
בכל לילה בשנייה שלפני התנומה, אני מבטיח לעצמי שמחר אהיה ממושמע
מתפלל שזה יקרה ואפילו רק לשעה.
מורתי, אני יודע כמה קשה לך, פרצופך מעיד על כך
אין לי מרשם קסמים וגם לא טכניקות וכלים
אך בי עדין התקווה שאני יכול לתפקד כשורה
מורתי, איני מבקש רחמים ולא ויתורים
בקשה קטנה לי אלייך מופנת
תראי אותי! תראי אותי!
ואולי תגלי שאני לא רק מפריע, מציק ומיותר
שאני יכול גם לתרום לכל השאר

יום שני, 27 באוגוסט 2012

דילמת המשוואה הבלתי פתורה

היום הראשון בעיצומו... איני יודע מה איתכם אך  אני בדילמה,
האם נכון לי לשלוח את ילדי לבית הספר? האם באמת ובכנות אני עושה להם טוב או שזו התניה קלסית ... כולם הולכים אז גם אנחנו?מה באמת נכון לעשות?
אני לא מצליח להשתחרר מהרגשת המועקה ואולי היא בכלל שייכת אלי ולא קשורה אליהם? איני יודע,
אני רק יודע שקשה לי...קשה לי לדעת שילדי קמים כל בוקר יוצאים מהבית ולא ברור מה יקרה? מה המורה תאמר ושחס וחלילה ילד אחר ירים עליהם יד ומה באמת הם מקבלים שם? האם לא כל זה בזבוז זמן?
אין בלבי על המורים הם הש.ג. שעליו כולנו מתנפלים וכועסים והם לא באמת אשמים.
זו משוואה מורכבת עם הרבה יותר נעלמים מנתונים ברוריםיש לי הרבה יותר דאגות וסימני שאלה מאשר תחושת ביטחון ורוגע.
ברגעים אלו לפני שהם נכנסים אני מנסה את הרגשות להסתיר ולחשוב בהגיון ..כן זה בטח יעזור להם בחיים..הם יתגברו על הקשיים...הם חזקים לפעמים יותר מאיתנו הגדולים 
המשוואה הבלתי פתורה תימשך ותשרור עוד שנה....

יום ראשון, 26 באוגוסט 2012

תפילת ה ADHD

לקראת השנה החדשה....

אל נא תוותרו עלי


נכון שאני רוצה הכול כרגע,  בן רגע
שאני רוטן רוגז ולרוב רק כועס

נכון שאני עושה ולפעמים חושב           
ולא יוצא מה שרוצה

אבל

רציתי שתדעו שלי זה  קשה יותר
שהייתי רוצה לחשוב לפני ולזכור מיד
ולבצע ללא סייג

אך  מה שבשבילכם  מובן מאליו
לי זה כמעט בלתי מושג

בשביל זה אני זקוק לכולכם
הורים, מורים וחברים טובים
לי אתם משמשים כמראה לחיים אחרים.

שאפשר גם אחרת
לחשוב לפני לעשות
לתכנן, לארגן לפני ולנשום תוך כדאי

אז בבקשה עלי אל תוותרו
תתאפקו, תסלחו וגם אם צריך תשכחו
יד תושיטו ואם צריך גם שתיים לא יזיקו
ובי תאמינו !!!!