יום ראשון, 1 באפריל 2012

אל תיגעו בבלגן שלי

אני שחיי את הבלגן, לא ממש מחבב את התקופה הזו של השנה.
פתאום משום מקום ללא התראה כולם רוצים לעשות סדר..
"ת'סדר את החדר, ת'סדר את ארון בגדים ואל תשכח גם את הנעליים"
ואני רק שומע ת'סדר וכבר המוח מתכווץ, העיניים נסגרות, והאוףףף יוצא מהפה...
למה?
מה לסדר? איך לסדר? כל הקונספט הזה נראה לי מיותר ואין בו צורך כי זה בדיוק מחזיק שעה ואז מיד אני מתחיל למלמל...
"אוף איפה שמתי את הדף, אויש איפה החולצה שרק אמש הכנתי" אט אט המלמול הופך לצווחה "מי נגע לי ב..."
ואין קול ואין תשובה ואני נשאר עם השאלה ??? ומה עכשיו ? אך אמצא את האבדה? 
אני רוצה להצהיר פעם אחת בקול רם "אתם מתבלבלים זה לא בלגן ! רק סדר מסוג אחר" .. אני יודע היכן כל דבר נמצא ויכול לשלוף אותו בשנייה. נכון שלמביט מהצד זה נראה "נורא בלגן" אך, בינינו בשנייה לפני אפשר לדחוף הכל למגרה והופ "הם" מרוצים שהצלחתם במשימה.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה