יום רביעי, 18 באפריל 2012

עוצמת השיתוף

כרגע חזרתי מהרצאה שנתתי להורים ... סחוט , מותש וכרגיל לא מרוצה...

"לא דברתי על ... יכולתי יותר ...זהו זו פעם אחרונה" 
פתאום אני נזכר במבט של אב אחד שישב מנומנם ופתאום אחרי משפט ללא כוונה עמוקה אך כנראה שנגע בו מרים את הראש ומסתכל לי בעיניים במבט שאומר "אוייש אתה מדבר עליי, ירד לי האסימון ..." בשביל זה היה הכל כדאי ... לספר, לשתף לחטט בפצעים רק בשביל אב אחד ( ולפעמים יותר) ..
נכון שזה קשה בכל פעם מחדש לחזור 20-30 שנה אחורה ולפתוח את הפצעים, אך הידיעה שזה יכול לתת כוח, אוויר ומעט חיוך גורם לי להרגיש שעשיתי את שלי!

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה