יום ראשון, 28 באוקטובר 2012

אבא טועה אבא עושה


לילות רבים ללא שינה, המחשבות לא מניחות  לי, שאלות רצות בלופ אינסופי 
מה נכון לעשות? היכן טעיתי? מה לא עשיתי? כיצד לפעול? למי לפנות 
שוב לא התאפקתי, שוב לא הצלחתי  ..... כנראה איני אבא מספיק טוב 

להרבה הורים מבינינו עולות מידי פעם שאלות ותהיות על תפקודם וטעויותיהם,
אך כאבא עם   adhd לילדים עם adhd הכל הרבה יותר מוקצן, החרדות, התהיות החששות וגם השמחות. 
לאורך השנים עברתי תהפוכות וסערות לא מעטות ,
בתחילה חוסר הידיעה שגרמה  לחרדה עצומה בלבול ואי ידיעה מה הדרך הנכונה. אז נכנסו למסע מפרך של אבחונים וחוות דעת של מומחים שבדרך כלל היו הפוכים ולא ברורים.
הרבה בלבול וחוסר וודאות היה שם וזה היה מייאש ואז....

ברגע אחד קבלתי החלטה להוביל את המסע לשאול ולהתייעץ אך לקבל את ההחלטות כפי שאני מבין וחושב.

פעמים טעיתי, פעמים צדקתי אך בעיקר פעלתי ולא התייאשתי.
בחרתי להתמקד במה שעובד ומצליח, לשנות תוך כדי תנועה להיות עם היד על הדופק ובעיקר לשתף פעולה עם הסביבה הקרובה.

בחרתי לשים את ילדיי במרכז לפעול מתוך הצרכים שלהם גם במחיר של לוותר על אמונותיי ורצונותיי, הכול ברגישות אך בנחישות. להציב יעדים מותאמים ולהמשיך לפסגה הבאה.
מזמן הבנתי שלא אהיה אב השנה, פעמים טועה, לא מצליח להתאפק, שוכח את החוקים ולפעמים שובר את הכלים.

אך בכל זאת לזכותי אזקוף את העובדה שלרגע לא איבדתי את האמונה שהמצב יכול להשתנות שאפשר שיהיה אחרת שנוכל לצאת לחיק הטבע מבלי לחשוש, שיהיה אפשרי לצאת לעבודה מבלי לקבל שיחה מהמורה,שנגמור עם המטפלים והמורים וילדיי יצליחו כפי שהם יכולים.

וכיום אחרי לא מעט שנים אפשר להימתח לאחור ולחוש סיפוק ונחת.
נכון המסע לא מסתיים, עוד נכונו אתגרים חדשים, כישלונות והצלחות.
לכולכם שם הנמצאים בתחנות שונות במסע כולי תפילה שתמצאו את הכוח והאומץ לעשות, להוביל, לטעות ולשנות אך בעיקר להאמין ! 



יום ראשון, 14 באוקטובר 2012

כיצד הופכים לימונים ללימונדה



גם אתם עייפים מלשמוע עד כמה זה קשה לחיות עם הפרעת קשב וריכוז, הגעתם למקום הנכון!

איני מתכוון להמעיט בהשלכות של הפרעת קשב וריכוז על חיינו, אבל אפשר ובעיני חובה לנסות להתייחס למצב מנקודת מבט אחרת, חיובית יותר,אני מודה שלי זה מאוד עוזר. ברור לי שהפרעת קשב לא ניתנת לריפוי, ולכן יש לי אפשרות להיגרר אחריה או לחלופין להשתמש בה בצורה יעילה, תורמת, ומעצימה.

אתם בטח שואלים הכיצד?

אז הנה מספר דוגמאות ללימונים שהחיים סיפקו לי ואיך אני מכין מהם לימונדה טעימה:

הסחת ייתר

לאורך השנים ניסיתי בדרכים שונות ומשונות להלחם בהסחת הדעת שלי אולם בשנים האחרונות, למדתי לקבל ולהעריך אתה. המוסחות לקחה אותי למקומות מדהימים שלא הייתי חולם להגיע אליהם אם הייתי חושב בצורה מובנת ומאורגנת. בזכות המוסחות פגשתי אנשים מדהימים והעליתי רעיונות ופתרונות שלכאורה נראו לא קשורים ובדיעבד התבררו כמעולים ומועילים. בגלל המוסחת וחוסר תשומת הלב תוך כדי נסיעה הגעתי לאזורים שלא ידעתי על קיומם ובטח לא תכנתי להגיע אליהם, הם בסוף אלו שעשו לי את כל הטיול.

חשיבה מחוץ לקופסה

כמעט ולא עובר יום שאיני מפתיע את עצמי ושואל "מאיפה הגיע הפתרון הזה? איך חיברתי את הדברים בצורה שכזו? " נכון שקשה לשחזר או ללמד כיצד אני חושב אבל אין ספק שזה עוזר, מפרה ומקדם. התשובה היחידה שמצאתי לשאלה שלי "איך חשבת על זה?" היא הפרעת הקש והריכוז. לצערי לעתים מערכת החינוך מדכאת את היכולת הזו ומתעקשת על חשיבה מקובעת והמסר "אסור לצאת מהקווים"!

יצירתיות

פעמים רבות אני שומע שאני יצירתי, איני חושב שיצירתיות היא "תכונה" ייחודית של הפרעת קשב וריכוז, אני מאמין שכל אחד יצרתי בדרכו. אבל כנראה שהשילוב שבין הסימפטומים של הפרעת הקשב והתכונות של הסחת דעת, חשיבה מחוץ לקופסא ולפעמים התמקדות יתר מעצימים את היצירתיות ונותנים לה מימד אחר

מיקוד ייתר

הפרדוקס הגדול הלא פתור והחביב עלי זה מצד אחד חוסר היכולת שלי להתמקד לאורך זמן במשהו, מול עודף היכולת שלי להתמקד בדבר מסוים שמעניין אותי. פה אני מגלה יכולות לא מוסברות. אני מאוד אוהב את הזמן שבו אני צולל פנימה לתוך נושא שמעניין אותי וחופר בתוכו, זה יכול להמשך שעות וזו ברכה.

התאוששות מהירה וגיוס כוחות

לאורך שנים רבות (בעיקר בתקופת ילדותי ונעורי) כתוצאה מחוסר אבחנה וטיפול הסתובבתי בתחושה של חוסר ערך עצמי, לפעמים בדיכאון, באכזבה מעצמי ובעיקר בושה. חלק מהשינוי והיציאה ממצב זה הייתה הידיעה "שיש שם למחלה" למדתי וקראתי כל כמעט כל מה שנכתב בנושא, חקרתי, נעזרתי באנשי מקצוע כל זה הפך אותי למודע ואפשר לי להתמודד עם הבושה, לספר על מה שעברתי (עם כל הקושי) ולתת כוח לאחרים שאפשר גם אחרת. איני מזלזל בלימודיים פורמליים, הם חשובים והכרחיים(סיימתי תואר שני בחינוך מיוחד). אולם ההתנסות האישית וההתמודדות היומיומית נותנת לי כוח ממקום אחר עמוק יותר, להושיט יד לאחרים הנמצאים במצב זה בדרכים שונות. בעיקר להבין ולקבל שאתם לא לבד! שיש בכם את הכוחות לעשות שינויים משמעותיים בחייכם.

היפראקטיביות מנטלית

אתם בטח מכירים את צמד המילים "משמעם לי". לאורך השנים שאלתי את עצמי למה טענה זו חוזרת פעמים רבות אצל אנשים עם הפרעות קשב וריכוז. מתוך היכרותי כיצד מוחי פועל הבנתי שאני צריך גירויים חדשים על מנת להשאיר את מוחי "ער". תדמיינו מה קורה בכיתה שבה לומדים קבוצת ילדים והנושא מאוד מעניין אבל אחרי ההסבר הראשון אני רוצה להתקדם הלאה אולם לפעמים למורה יש צורך לחזור ולהסביר שוב. במצבים אלו אני נכנס למצב של "שעמום" וחוסר עניין ומוחי נודד למקומות אחרים. כשהבנתי זאת בלימודיי האוניברסיטה הייתי משתדל לזהות מתי השעמום עומד לפרוץ ואז..פונה לעסוק במשהו אחר עד שהמרצה היה ממשיך הלאה.

אני מציאותי ויודע שהדרך לא קלה. יהיה לנו כישלונות, זהו תהליך טבעי של החיים, לעתים קרובות לנו המתמודדים עם הפרעת קשב וריכוז יש לא מעט כישלונות ואכזבה.
אבל, אני מאמין ומשוכנע שאסור לוותר, אסור לתת לכישלונות למשוך אותנו למטה. כל יום מחדש אני מנסה להפוך את החסרונות ליתרונות, ללמוד מהכישלונות ולהשתדל לא לחזור עליהם. בעיקר אני מנסה לא לשפוט את עצמי בחומרה יתרה ולא לאבד את האמונה והתקווה.
חשוב שיהיה מישהו אחד להישען עליו. זה יכול להיות בן/ בת זוג, חבר, איש מקצוע, קבוצת תמיכה, מישהו שאתם סומכים עליו ועוד.
אל תשכחו את היתרונות שיש בתוככם. השתמשו בלימונים שהחיים נתנו לכם ואני מבטיח, הלימונדה שלכם תצא מתוקה וטעימה!



   

                                                                                                     www.mindri.co.il | shemer@mindri.co.il | 0584450000 


יום חמישי, 11 באוקטובר 2012

די, אין צורך לתקן אותי


אבא ואימא אנא הקשיבו והפנימו! 

כל הזמן אתם רוצים לשנות ולתקן אותי
זה התחיל במטפלת ההיא שרצתה שאצייר כי בגן הייתי מסתחרר
ואז החלטתם שאני זקוק למשהו אחר
לקחתם אותי לרופא המוזר שדפק על הברך ועל השולחן
וביקש ממני לעמוד..ללכת .... שאל שאלות לא ברורות 
ובסוף אמר שחייבים תרופות 

בבית הספר פנו ואמרו שאני לא מספיק טוב בכיתה
ואז הוחלט שגם לזה צריך עזרה 
פתאום הופיעה המורה שהייתה מאוד נחמדה אך בנינו לא יותר מידי מועילה
ובגלל הבלגן בבית עם האחים היינו חייבים
ללכת כולם ללמוד איך מתנהגים
ובין לבין קיבלתי הדרכה כיצד לעשות חברים בכיתה
ועוד..ועוד..התעייפתי מכל המומחים

אבא יקר שלי בכנות, תודה אך די!

אני אוהב אותי ואותה, כן אותה! את מי שאתם מכנים הפרעה
לא רוצה שתשנו, תרחמו, וחס וחלילה תתקנו
כל מה שאני צריך שתאפשרו לי
לפעול בדרכי להיות מי שאני.

תודו שבהרבה רגעים אתם מתפלאים
איך אני יודע דברים, מאיפה הרעיונות 
והפתרונות היצירתיים
איזו שפה, והבנה.. "מאין כל זה?" אתם שואלים בתהייה
אז כדאי שתדעו שזו היא הקרוייה "הפרעה" 
היא עושה את העבודה, עוזרת לי לחשוב בצורה שונה
להבין מהר, לפתור בצורה שונה
ואז מה אם יצאתי מהשורה
ופתרתי לא כפי שהמורה לימדה
מה!? התשובה לא נכונה?

אז יאללה בבקשה קבלו אותה למשפחה




                                                                                       www.mindri.co.il | shemer@mindri.co.il | 0584450000 


    

יום שלישי, 9 באוקטובר 2012

ברוך אתה מחזיר השגרה


הבוקר התחיל בשאלה אבא היום הולכים לבית הספר? התמהמהתי בתשובתי... ואמרתי לא! שוב היש של השמחה פרץ  מגרונם ... נודה שבאמת אני מבין אותם.
אבל..זה  יותר מידי, כל הבית על גלגלים כולם עולים על העצבים האחד של השני ואם להודות אני חסר אונים.
הבוקר יש תקווה! לכל דבר טוב יש סיום וזה יקרה בעוד פחות מעשרים וארבע שעות
אך עכשיו מתחילה העבודה האמתית להחזיר את כולם לשגרה זו משימה לא פשוטה! ומי כמונו מאותגרי הקשב יודעים ...
אז את הבוקר התחלנו בלבכות את סיום החופשה, בדקנו מתי החופשה הבאה ואז עברנו לבדוק מה קורה עם השגרה.. 
התחלנו ברענון  של חוקי השגרה הן בבית והן בכיתה
בדקנו את כל מה שלא נעשה, נשכח וסתם לא בא.
וידאנו שכל מה שנצטרך למחר קיים במקום ולא התפזר ונעלם.
דאגנו שהמערכת למחר כבר מוכנה ולא מחכים לדקה האחרונה
שלא תהיה טעות וחוסר הבנה, הם אלו שעשינו ואנו רק את הבקרה (כן למזלנו עברנו דרך ארוכה...)
ועכשיו יש עוד מס שעות של חגיגה ..... ברוך אתה מחזיר השגרה 

יום חמישי, 4 באוקטובר 2012

הורי רק רציתי שתדעו.. / שמר ארזי

אבא ואימא יקרים רציתי שתדעו מה אני מרגיש ומה עובר עלי

אתחיל ואודה שאני מבין אתכם. איני מקל עליכם את החיים 
אני עושה דברים מוזרים ולא מקובלים
גורם לכם לדאגה ופעמים לבושה
אתם כל הזמן דואגים ומודאגים
מכל טלפון מהמורה מתרגשים
לא מפסיקים לעשות בשבילי ובעבורי וגם במקומי 
אימא ואבא על כל זה ויותר אני מודה לכם!!

אבל....

אימא ואבא יקרים, אותי אתם לרגעים מטריפים 
חוזרים שוב ושוב על אותן שאלות ואותם איומים
לא מרפים וממני אתם מצפים להסברים מתוחכמים
כל פעם מחדש אתם מכנסים מפגש חירום
שוב אותן בקשות, במילים אחרות 
הורים יקרים סליחה אך אתם אותי מעייפים

אימא ואבא אהובים
להזכירם (וכפי שאתם חוזרים וטוענים) איני כסיל ולא איוול 
לכן פשוט תחליטו לוותר, אין צורך לחזור ולשאול
מדוע ולמה? ומה יהיה? ואם ...אז? 
פשוט מיותר ומתיש ולא עוזר לאיש
תזכרו שאיני עושה זאת בכוונת תחילה, איני מתעורר עם השאיפה
לגרום לכם לאכזבה וחימה.   

אמא ואבא, תפסתם אותי ברגע של חולשה
אז אגלה לכם סוד..איני עשוי מחמאה 
גם כשאני בוכה ומיילל ואת ליבכם שובר 
זה החלק בי שלא מוכן לוותר 
אז אל תתרגשו ולי אל תוותרו 

הורי האהובים, בקשה אחרונה לי אליכם
אל תדאגו כל כך
אהיה בסדר כך או כך
תמשיכו להאמין בי 
להיות שם בעבורי
והאמינו בי.




                                                                                                         www.mindri.co.il | shemer@mindri.co.il | 0584450000