יום חמישי, 28 במרץ 2013

לחגוג את הסדר ולצאת בסדר

כל שנה לפני כניסת החג אני מתחיל להזיע ולכאוב ובעיקר לשבור את הראש כיצד עוברים עוד סדר בסדר?

השנה התעליתי על עצמי (כנראה האימון עוזר), לא רק שהשתתפתי בצורה פעילה בסדר, לא נעלמתי ולא נאלמתי. לכל הגיסות והגיסים, לכל הסובבים ברכתי בחג שמח עם חיוך מכל הלב ובצירוף נשיקה(כמובן באוויר, גם לתזזיתיים  יש סייגים)
למחרת היום טיול שלם גמעתי בשתיקה לא ביקשתי לוותר על אף אבן וגבעה.
אך  השיא היה נסיעה בפקק ארוך כאורך היציאה מהגולה. פה לא פציתי, ילד מהחלון לא השלכתי , קול לא הרמתי כשמאחור מהקהלת התזזיתיים בבכי וצעקות מזמרת ללא הרף.
כל הדרך נשמתי לאט לאט (כמו שלמדתי על יבש), לעצמי מלמלתי "הכל בסדר" עוד מעט יגמר 
והאמת שמה שעזר מאוד השעון של הwaze בעוד 2:15 תגיע ליעד...בעוד 1:50 ... וכל פעם אני זועק בשקט ישש! יש תקווה 
כשהגענו לחוף המבטחים או בשמו הידוע הבית ...פה לא התאפקתי ובחיוך גדול הכרזתי 
הטיולים לפסח הזה הסתיימו !!! פקקים ? רק בערוץ 2 לא לנו ...לא לנו ....
אז מה עשה את ההבדל? אימון על יבש עוזר, אפליקציות חביבות מסייעות.
אבל באמת זו המטרה ששמתי לעצמי לשנה...כן ...כן .... שאני אכשל? אין סיכוי !!!
אך הכל במידה אל תתלהבו יתר על המידה .... אל תמתחו את הגבולות מעבר ליכולת תזכרו תמיד יש את השנה הבאה בפקק החדש.
לשנה הבא באתגרים החדשים 

 

תגובה 1:

  1. אכן נהגת בחוכמה!
    על זה נאמר:
    "איזהו גיבור הכובש את ייצרו."[מסכת אבות,פרק רביעי ]
    או:"סייג לחוכמה שתיקה"

    חג שמח!
    מאהובה קליין.

    השבמחק