יום שלישי, 2 באפריל 2013

מוצאים את השגרה מהארון

הבוקר התחיל בשאלה "אבא נכון שגם היום חופש"? התמהמהתי בתשובתי... עומד ועצב מרוח על פני, אמרתי כן! שוב ה"יש" של השמחה פרץ  מגרונם ... . אך מיד הוספתי "אבל היום זה נגמר" ופתאום על פרצופי נמרח חיוך (קצת אידיוטי אם נודה) ובקול רם הוספתי "ברוך ה'" !!

וכשהם עדין מנסים לעקל את גודל הטרגדיה הכרזתי "אין טלוויזיה ואין מחשב עד שהתיק עומד למסדר, שהעבודות  ושאר שיעורי הבית(שלי) ערוכים לבדיקה וכל זה קורה עכשיו לא בעוד שעה"
אבל אבא..."אנחנו בחופשה" זעקות השבר נשמעו מכל עבר ואני בגאון וללא חשש מכריז זהו שלא החופש הסתיים אך לא הודיעו עדיין לכולם.....

כנראה שגם הם כבר עייפים אחרת אין הסבר לחוסר הלחימה וקבלת ההוראה.
וכך עשינו: 
עברנו על השיעורים(מגיע לי ציון עובר עליהם),
מערכות למחר סודרו,
בגדים הוכנו,
רענון חוקי השגרה לבית וכיתה הוקראו ובחלקם כבר לפעולה נכנסו (שעות שינה מלפני יומיים חזרו). 
אל תטעו לרגע זה רק שלב המכין על יבש, מחר בשש לרטוב נעבור ובטוח שנצטרך מבראשית לחזור 
אך בטוח שלפחות מחר נעשה את הכל רק חיוך רחב.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה