יום שני, 3 ביוני 2013

כל יום כמו בפעם הראשונה

ההתלבטות האינסופית תחושת חוסר האונים והאשמה לא מניחים כל יום זה כמו בפעם הראשונה האם אני פועל נכון? האם זו הדרך ומה אם אני גורם נזק? הייתכן ואפשר אחרת?כנראה אינני לבד , הרבה מכם מתלבטים לא בטוחים וחוששים אשתף אתם במכתב שכתבתי לבני( גם לעצמי) 

כבר כשנולדת בני היקר ידעתי שהפור נפל
אתה כמוני חסר שקט, מלאה סקרנות, משתעמם די בקלות, לא מתעלם מכל שטות  ולשבת זו לא אפשרות
מגיל שלש החל מסע ארוך,לא אתכחש שהיו שנים קשות עם הרבה דאגות ודמעות 
בני, כבר מההתחלה ידעתי שלא תהיה ברירה ונצטרך לפנות לתרופה אך אם להודות באמת ניסיתי לדחות את הקץ.
כשהעניינים החלו להסתבך ובגן הייתה עושה כבשלך החלטנו להתחיל במסע
הלכנו למומחים ולקוראים באבחונים וכולם היו חד משמעיים "אין ברירה צריך את הכדור לעצור את ההסלמה ". אחרי האבחונים ומסקנות המומחים קיבלנו מרשם ...שישב וחיכה על מקרר
ואז שוב התפרצת כבשגרה, החלטתי שהגיע העת ורכשנו את החבילה ראשונה.
כלאחר כבוד היא הונחה בארון בתקווה שעצם נוכחותה כבר  יעשה את העבודה.
ניסיתי לחכות עוד יום, עוד שבוע ואז הגיע העת לצעוד לעבר הכיתה בפעם הראשונה ואחרי השבוע הראשון הבנתי שאין כבר שום ברירה זה או שמתחילים עם התרופה או שבבית פותחים כיתה.
אחרי סוף שבוע מורט עצבים, מחשבות התלבטויות ותחושות לא פשוטות הוחלט לנסות .
בבקר יום ראשון קמתי עם זעה קרה וידעתי  שזו העת להתחיל במשימה 
בני אהובי ברצוני שתדע שזו הייתה החלטה קשה מנשוא אך למזלי השכלתי לשים אותך במרכז ולפעול בשבילך.
כל בקר היינו מתחילים בטקס הבליעה ואם נודה באמת אתה לא עזרת בעניין, התנגדת לקחתו היינו צריכים להשתמש בתחכומים שלא לומר בשוחד ושלמונים.
בני. לעולם  לא אשכח את המבט על פרצופך כשבלעת אותו בפעם בראשונה כל הפרצוף התעוות ואתה רוטן ועלי כועס.
לאחר הבליעה הגיעו כאבי הבטן והתחושה המוזרה והרופאה מאשרת כן זה גם חלק מהחבילה.
כל בקר אני מתבונן בך ומחסיר פעימה, את עצמי בשקט שואל האם זאת באמת השיטה
בני, רציתי שתדע שהיום לאחר מעשה למרות החששות והפחדים אני מרגיש שעשינו את המעשה נכון, כששילבנו גם את הכדור כחלק מהפתרון וכל זאת בשביל שתוכל את החומות לפרוץ ולהמריא אל על. הגעת להישגיים לא רגילים ואתה מצליח להוכיח שגם השמים אינם הגבול.
בני היקר בכנות, יתכן ואם היה בנמצא אפשרות אחרת להפיל את החומה אתה יודע שאבא היה ראשון בראש הרשימה.
בסיכומו של דבר אנחנו עדין במסע החיים אך עם הרבה תקווה וחיוכים.
חושב לי שתזכור שהכול נעשה עבורך ולמענך בגלל האמונה שלי בך ומעל הכול אני גאה בך!.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה