יום שלישי, 18 בפברואר 2014

האם ריטלין משפר את הציונים?



בשנים האחרונות, קיבלו התרופות לקשב וריכוז (הידועה ביותר היא הריטלין) מעמד של גלולות קסם בקרב המשווקים שלהן ואף בקרב הורים ואנשי חינוך. הורים רבים וגם אנשי חינוך תולים ציפיות רבות בילד מרגע שהוא מתחיל לקחת את התרופה, מצפים שהציונים שלו יעלו בצורה משמעותית לאורך זמן ושהוא יתחיל להיות בקצב הלמידה הממוצע של בני גילו ואף מעליו.
האם ציפיות אלו מוגזמות?
מחקר שפורסם 
במגזין Nature של קתלין שרף, מעמיד בסימן שאלה את ההנחה בדבר "גלולת קסם" ומציג מחקרים שונים שמערערים את המחשבה על השפעה חסרת גבולות של התרופות האלו. לאור מחקרים שונים שהיא מציגה שרף, טוענת שיתכן וההשפעה של התרופות לקשב וריכוז הם רק לסימנים ההתנהגותיים בלבד- להרגעה של ההיפראקטיביות ולהגברת היכולת שלהם להתרכז.
לפי מחקרים, לטווח הקצר התרופות יעזרו לבעיה החברתית של הילד, לבעיה ההתנהגותית שלו בכיתה, תשפר את היכולת שלו להתרכז בכיתה ואף רואים מעט שיפור בציונים לעומת ילדים שלא לוקחים תרופות. לעומת זאת, בהקשר של ציונים- לאורך זמן אין הבדלים משמעותיים בין ילדים שלוקחים תרופות לבין ילדים שלא לוקחים אותן. 
למה זה קורה? אחת ההשערות היא שיש תהליך פיזי כלפי התרופה שנקרא "סבילות"- הגוף מתרגל למינון של התרופה ולא מגיב באותה צורה לאורך זמן. השערה אחרת היא שהתרופות לא אמורות בכלל לשפר את הציונים אלא רק משפרות את היכולת של הילד להתרכז. כך או כך, ההבטחה- תנו לילד ריטלין ותראו תוצאות בלימודים מועמדת בסימן שאלה.
חשוב שנזכור שיש חשיבות וצורך בשימוש התרופתי אך חשוב שזה יעשה בצורה מושכלת תוך שילוב במערך תמיכה רב מערכתי ובעיקר לזכור שהתרופה היא אמצעי ולא המטרה. 
 

יום ראשון, 26 בינואר 2014

כיצד נוכל לעזור לילדינו לשפר את המיומנויות החברתיות(חלק א)?

 ילדים עם הפרעות קשב וריכוז פעמים רבות מתקשים ליצור קשרים חברתיים ולשמור עליהם. הורים רבים מאוד רוצים לעזור לילדיהם להשתפר מבחינה חברתית, אבל לא יודעים איך לעשות זאת. 
אז איך נוכל לעזור להם להשתפר?
הנה כמה אסטרטגיות לא מסובכות שתוכלו להיעזר בהן לעזור להם ליצור קשרים חברתיים ולשמור עליהם.

חלקו, הדגימו ותרגלו- דרך אחת פשוטה, היא ללמד  את הילדים בצורה ישירה מאוד התנהגות חברתית מתאימה ולהתאמן איתם על זה. אפשר להתחיל מללמד אותם איך לשמור על המרחב האישי של האחר, עד לממש ללמד אותם איך לדבר בצורה יותר מתאימה. לדוגמה ללמד אותם לומר "אנחנו יכולים לשחק במשהו אחר?" במקום לומר "זה משעמם אותי".  חשוב שתדעו שההתקדמות לא תבוא מיד, כדאי שתחזקו אותו על המאמצים שהוא עושה. זה לא קל לו.

תיווך בזמן אמת- אחרי שהסברתם לילדכם על התנהגויות חברתיות מתאימות ולא מתאימות, השתדלו להישאר בסביבה, אם יש צורך התערבו רגע לפני שמתחילה המריבה, על מנת למנוע את האכזבה. כמובן שככל שהילד מתבגר עדיף להשאיר לו להתמודד בעצמו, אבל עדיין כדאי להיות בסביבה קרובה כדי שהוא יוכל לדבר אתכם אם משהו קורה.

תנו לילדיכם מרחב פעולה נוח - ילדים עם הפרעת קשב וריכוז לעיתים קרובות מתנהגים בצורה שלא תואמת את הגיל שלהם, אלא מתאימה לגיל צעיר יותר. לכן פעמים הם מעדיפים לשחק עם ילדים שצעירים מהם, ככה הם יקבלו פחות פידבק שלילי ובנוסף כבונוס, הילדים הצעירים מהם יסתכלו עליהם בהערכה וככה יגבירו את הביטחון העצמי שלהם. עם הזמן בדרך כלל הם מצמצמים פערים ביחס לבני גילם ועם תרגול המיומנויות החברתיות הם יצליחו לשחק גם עם בני גילם בצורה טובה.

שתפו פעולה עם בית הספר- בית הספר מהווה חלק מאוד משמעותי מחיי הילדים. שוחחו  עם המורים ונסו ליצור שיתוף פעולה, ושאלו אותם אם הם יכולים לשלב גם עבודה קבוצתית בשיעורי הבית  ולחבר בעצמם את הזוגות בזמן שהם דורשים עבודות בית זוגיות או קבוצתיות. בדרך זו הילדים לא ירגישו שונים . בנוסף, עבודות בית קבוצתיות הן תמריץ טוב עבור הילד שלכם להתאמן על היכולות החברתיות שלו.

חיזוקים מעצמים – חשוב מאוד והכרחי לחזק כל שינוי, כל התנסות וכל מעשה שהילד מתנסה בו. ככל שתחזקו את ילדיכם כך תגבירו אצלנו את הרצון והנכונות לנסות ולהתקדם.

זכרו ! עשייה, התמדה ושיתוף פעולה מביאים לתוצאה הרצויה